סקר האזופ וסקרים נוספים

האזופ (Hazop –Hazard and operability study), היא שיטה מקובלת ונפוצה לניתוח סיכונים תהליכיים בתעשייה המודרנית. הניתוח מתבצע על ידי שיתוף של גורמים שונים בהליך הייצור ובמהלכו בודקים בצורה שיטתית פרמטרים שונים העלולים ליצור מצבי סיכון. ביצוע סקר הסיכונים האזופ כולל את שלושת השלבים הבאים :

1. סיעור מוחות

במהלך תהליך האזופ נבחנים פרמטרים שונים כמו טמפ’ , לחץ, ספיקה, הרכב החומרים המשתתפים בתהליך ועוד. סיעור המוחות מתבצע ע”י צוות הכולל עובדים שונים ומרכזיים בתהליכי הייצור , האחזקה והמחקר אליהם מצטרף מנהל/ממונה הבטיחות. במהלך התהליך אנו בוחנים את מצבי הקיצון האפשריים בפרמטרים הללו, ואת המשמעויות הנלוות.

2. מציאת הסיכונים הפוטנציאליים

במהלך בחינת פעילות החברה ע”י חברי הצוות, נערכת טבלה המפרטת את הסכנות הנובעות מפעילות סביבת העבודה , מהות הסכנה, הסיבה לקיום הסיכון, חומרת הסיכון והסבירות שהיא תתרחש. לאחר שקלול הנתונים ניתן לחשב את דרגת הסיכון אשר מאפשרת לנו להבין את רמת הצורך לשינויים ופעולות עתידיות אותם אנחנו נצטרך לבצע.

3. מציאת הפתרונות הבטיחותיים בחברה

לאחר סיום ניתוח הסכנות האפשריות כתוצאה מפעילות החברה, צוות האזופ מציע המלצות כיצד להקטין את רמת הסיכון. הצוות מוביל את הכנתם של פתרונות אפשריים שיבטלו או יקטינו משמעותית את הסיכונים שאותרו במהלך תהליך הבדיקה, ואינם מטופלים כראוי בחברה.

למה דווקא סקר האזופ ?

מדובר בשיטה שהוכיחה את עצמה בזיהוי מקורות הסיכון בסביבות עבודה רבות, והסיבות העיקריות לכך הן : 1. השתתפות בצוות האזופ של אנשי מקצוע הרלוונטיים בכל תהליכי הייצור של החברה. 2. בדיקה שיטתית של פעילות התפעול והאחזקה הכוללת ירידה לפרטים של כל המרכיבים והמאפיינים של סביבת העבודה המאפשרים לאתר ולזהות מצבי סיכון, ולמצוא פתרונות בטיחותיים המונעים או מצמצמים את רמת הסיכון.

אלו ארגונים או חברות זקוקים לסקר האזופ ?

כל סביבת עבודה שבה יש פוטנציאל לסיכון העלול לצאת משליטה ולגרום לאירוע בטיחותי . למעשה כמעט כל ארגון. הדגש הוא על ארגונים העוסקים בחומרים מסוכנים אך לא רק.

מי מוסמך לנהל לבצע סקר האזופ

אין הסמכה פורמלית הנדרשת לעריכת סקר האזופ, אך כדי לבצע סקר מורכב שכזה צריך לעבור תחילה קורס לניהול סקר בטיחות האזופ על ידי מומחה מוכר בשטח, להיות בעל ידע טכני ומקצועי (רצוי מאד אקדמי) ובעל ניסיון בשטח (תפעול, אחזקה וניהול) בכדי להכיר ולנתח בהצלחה את מצבי בסיכון שעולים במהלך הסקר.

על פי מה נמדד סקר האזופ

1. זיהוי מרבי של מצבי הסיכון הרלוונטיים.2. זיהוי נכון של הסיבות למצבי הסיכון. 3. זיהוי מלא של אמצעי הגנה קיימים למניעת התרחשות מצבי הסיכון או הקטנת רמת הסיכון 4. חישוב אמין של רמת הסיכון 5. המלצות ישימות ואפקטיביות להקטנת רמת הסיכון . לסיכום – המטרה של סקר האזופ היא לאפשר לחברה לעבוד בצורה יעילה ואפקטיבית תוך הקטנה מרבית של רמת הסיכונים האפשריים במהלך תהליך העבודה, לרמה שתאפשר סביבת עבודה בטוחה העומדת בדרישות הרשויות.

סקר What if (“מה אם”)

שיטת סקר זו דומה במידה מסוימת לשיטת ה HAZOP ומבוססת על בחינת מצבים תפעול שונים המתרחשים אם אירוע מסוים מתרחש בצורה זו או אחרת. שיטה זו הייתה מקובלת מאד לפני פיתוח שיטת ה HAZOP או שיטות אחרות. יתרונה הגדול הוא פשטותה וקלות יישומה. חסרון שיטה זו כי היא אינה יסודית מספיק ועלולה “לפספס” תרחיש אפשרי. ניתן ליישם שיטה זו על ידי מבצע יחיד וניתן גם בקבוצה (בדומה ל HAZOP). מקובל לבחור בשיטה זו כאשר המתקן הנבחן הוא יחסית קטן או פשוט ואין כוונה לבצע סקר סיכונים “כבד” או מורכב. כאשר נראה כי ניתן לבצע את הסקר מהר ולא צפויות הפתעות רבות.

סקר עמדות עבודה (JSA-Job Safety Analysis )

ניתוח סיכונים בעמדות העבודה מטרתו לחשוף כל סיכון אליו נחשף העובד בכל שלב בתהליך העבודה במטרה למזער ולצמצם את חשיפת העובד לסיכון. ניתוח הסיכונים הוא תהליך הכולל 9 שלבים המתחילים במצב הקיים ומסתיימים בהגשת מסמך לביצוע שיפורים נדרשים. שלבי הסקר: 1. הקמת צוות ניתוח גורמי סיכון או לחילופין בחירת מומחה לצורך הבנת הפעילות המתבצעת בעמדות העבודה. 2. סיקור מסמכים רלוונטיים נהלי עבודה, דוחות, גיליונות בטיחות, תחקירי אירועים. 3. עריכת תצפיות תוך רישום הפעילויות המתרחשות. 4. ביצוע ראיונות עם עובדים ומנהלים. 5. ביצוע ניתוח תהליך העבודה על ידי פירוק הפעילות לשלבים. 6. אבחון סיכונים ותרחישים בכל שלב. 7. הערכת רמת הסיכון. 8. הכנת המלצות לאמצעי מניעת סיכונים והקטנת חומרת הסיכונים. 9. דיון על ממצאי הסקר והכנת מסמך מסכם את הממצאים ומציע המלצות לביצוע.

סקר סיכונים עץ כשל (FTA- Fault Tree Analysis )

ניתוח עץ כשל הוא טכניקה פופולרית מאד לניתוח כשלים והערכת ההסתברות לאפשרות התרחשותם – במיוחד בתעשייה הכימית, הפטרוכימית והדלק. הטכניקה מתבססת על מודל לוגי המתחקה אחר הגורמים לכשל בצורה של עץ כשל עם או בלי חישובי הסתברות לכל אירוע כשל. ניתוח עץ כשל מתחיל בקביעה של כשל ראשי הממוקם בראש ה”עץ” ומטרת הניתוח הינה לברר כיצד כשל כזה יכול להתרחש ומהן ההסתברויות שהכשל יתממש בכל אחד מהאופנים שזוהו. עץ הכשל מציג, בצורה גרפית, את מכלול התנאים שבהם יכול להתקיים הכשל הראשי, מזהה ומערך כמותית את התוצאות האפשריות בעקבות אירוע כשל תחילתי. שיטת ניתוח עץ כשל משמשת לניתוח סיכונים ובחינת מערכות הגנה ומיגון המופעלות למניעת הסיכונים והקטנת רמת הסיכונים. שיטה זו יעילה לניתוח רצף של פעולות , המבוצעות ע”י מערכות ההגנה ובחינת יעילות והאמינות של הפעולות המתבצעות.